<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' נדרים</h1>
<h2>דף ג:</h2>
[נדרים ח' ע"א] וא"ר גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקיך, והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא, קמ"ל דשרי לאינש לזרוזי נפשיה. ואמר רב גידל אמר רב האומר אשנה פרק זה או מסכת זו נדר גדול נדר לאלקי ישראל, והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא ואין שבועה חלה על שבועה, מאי קמ"ל דלזרוזי בעלמא היינו דרב גידל קמייתא, אלא הא קמ"ל כיון דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית משום הכי חלה עליו שבועה. ואמר רב גידל אמר רב האומר לחבירו נשכים ונשנה פרק זה עליו להשכים שנאמר ויאמר אלי בן אדם [קום] צא אל הבקעה ושם אדבר אתך ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד. אמר רב יוסף נדוהו בחלומו צריך עשרה בני אדם להתירו, והוא דתנו הלכתא אבל מתנו ולא תנו [לא], ואי ליכא דתנו הלכתא, אפילו מתנו ולא תנו, ואי ליכא מתנו ולא תנו, ליזיל וליתיב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי עשרה דגמירי הלכתא. א"ל רבינא לרב אשי ידע מאן שמתיה מהו דלשרי ליה, א"ל דילמא לשמותיה שויוהו שליח, למשרי ליה לא שויוהו שליח. א"ל רבינא לרב אשי שמתוה ושרו ליה בחלמיה מאי, אמר ליה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים, ודילמא האי דשרו ליה דברים בטלים הוו. [ח' ע"ב] דרש ר' יהודה בר אילעי מאי דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה אלו היריאים להוציא שם שמים לבטלה. ואמר ר' חלבו אמר עולא ביראה עתיד הב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן וכבודו ביניהם וכל אחד ואחד מראה להן באצבעו שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו.
